לכולנו מחשבות לפני השינה, ביחס לעצמנו:
• אני לא משקיעה מספיק זמן בילדים
• למה אני צועקת עליהם כל כך הרבה?
• אני לא מצליחה לשחרר
• הילדים שלי לא שמים עלי
• אני לא מצליחה לתקשר איתם

או ביחס לילדים:
• כמה פעמים צריך להגיד לסדר את החדר/לצחצח שיניים/להתקלח?
• פחד שאין להם מספיק חברים
• אכזבה כי הציונים לא מספיק גבוהים
• אכזבה ובושה מהתנהגות או בחירות של הילדים
• חרדה שלא יסתדרו בחיים

למה אנחנו לא הולכים לישון מסופקים מעצמנו כהורים?

כמו בכל תחום בחיים, גם כהורים, אנחנו פועלים מתוך דפוסי התנהגות ודפוסי חשיבה פנימיים. אנחנו נצמדים להתניות ומתאמצים נורא לקיים משהו שלא בהכרח נכון עבורנו.
או מתאמצים לקיים משהו שבאמת חשוב לנו אבל רחוק מהילדים. 
בשני במצבים הללו נוצר פער בין ההורים שהיינו רוצים להיות וההורים שאנחנו בפועל.
פער בין היחסים שאנחנו מבקשים לקיים עם ילדנו לבין מה שקורה בינינו בבית.
אנחנו מוצאים עצמנו מנהלים מאבקי כח בלתי פוסקים עם הילדים.
מרגישים שאין לנו סמכות מול הילדים.
מתוסכלים מחוסר התקשורת עם הילדים.
מאוכזבים מעצמנו או מהילדים.
והולכים לישון בתחושה של אשמה וביקורת פנימית.

אם כך, איך אנחנו יכולים להיות ההורים שאנחנו שואפים?

למעשה, הורות מתחילה כשאנחנו פנויים מהדפוסים האישיים שלנו, מההתניות והאמונות שלנו.

תהליך העבודה שלנו בקליניקה מתחיל בבחינה של הקושי איתו אנחנו מתמודדים. התנהגות שלנו או של ילדנו שהיינו שמחים לשנות.
המטרה שלנו היא להבין את האתגר, להבין את הדפוסים שלנו ולמצוא דרך לעקוף אותם אל עבר אפשרויות פעולה חדשות.
נשאל שאלות על מנת להבין מה בדיוק מפריע לנו.
ממה אנחנו נעלבים, כועסים, מאוכזבים, מתוסכלים, מפחדים?
מה מתעורר בנו שמקשה עלינו להיות שם בשביל ילדינו ובשבילנו?
מה הילד מבקש באמצעות התנהגות מסוימת?

ובתכלס, מה עושים?

1.נבין את האתגרים בדינמיקה שלנו עם הילדים.
⇓
2.נאבחן מהן התגובות הרגשיות שלנו.
⇓
3.נבין מהם הדפוסים הריגשיים שמנהלים אותנו בהורות שלנו.
⇓
4.נלמד דרך לעקוף את הדפוסים אל עבר דרכי פעולה חדשות.

במה שונה התהליך מהדרכת הורים?

לא נעסוק בהנחיות התנהגותיות לבעיה מסויימת, אלא תהליך עומק של שינוי מהותי ויסודי.
אתם ההורים תקבלו מידע המבוסס על פילוסופיות מזרח לגבי המבנה הפנימי שלכם ושל ילדכם.
תבינו לעומק מה הגורמים לקשיים בבית ותקבלו את כל המידע והכלים לשנות כל דבר שמפריע לכם בהורות שלכם או ביחסים בתוך המשפחה. 
כך למעשה הידע עובר אליכם ותוכלו ליישם אותו בכל דבר ועניין ולא רק בבעיה נקודתית.

לכן אין עשה/אל תעשה, או נכון/לא נכון, אלא מה הדבר הנכון ביותר לילד לטובת התפתחות נכונה עבורו.
איך נשנה הרגלים ודפוסים? מתוך הבנה של הצרכים של הילד, בהתאם לצרכים של המשפחה וכל המשתנים מסביב.
כל ילד הוא ייחודי, למשפחה ייחודית, להורים ייחודים ולדינמיקה משפחתית ייחודית.

ברגע שנבין למה ילד מתנהג כפי שמתנהג, ולמה אנחנו מגיבים כמו שמגיבים, נוכל לתת את המענה הנכון.

כשאנחנו פנויים מהדפוסים הרגשיים שלנו, אנחנו פנויים להיות הורים בתקשורת, שיודעים לפעול באופן הנכון ביותר בכל מצב ומול כל אתגר.

נוכל להיות ההורים שאנחנו שואפים להיות, שמגדלים ילדים  אהובים ומוגנים.
ילדים שידעו להיות בחיבור עם עצמם ועם הסביבה, בעלי ריכוז, הערכה עצמית, ויכולת לראות את האחר.
תהיה להם היכולת להתמודד עם שינויים, מעברים ואתגרים בחיים, והכל יתנהל בבית מתוך מקום של חיבור, תקשורת, יחסים נכונים, ואהבה.

יש לכם שאלה? ספרו לי כאן מה האתגר:

אבל בינינו? הכי טוב שתשלחו לי וואטסאפ  לנייד 052360765